הראלי הראשון שלנו בהונגריה 1996 מאת: בילהה וחיים מואס
פעמים מספר רצינו לנסוע לראלי - המפגש הבינלאומי של קרוונים מכל העולם FICC, אבל הדבר לא צלח לנו. בכל פעם זה התנגש באירועים שונים - פשוט לא הסתדר. באותה שנה 1996, החלטנו שהפעם אין תירוצים, נוסעים ויהי מה. רכשנו רכב מתאים (פולקסווגן) הכנו את המינימום ההכרחי.
קנינו כרטיסים, ארזנו בגדים, כלים, מזוודות (כל מה שנחוץ) ויצאנו לדרך לנמל חיפה - בערב מפליגים.
לאחר 3 ימים על הים הגענו לנמל פיראוס ביוון. משם נסענו לעיר פטראס על מנת לעלות שוב על מעבורת לאיטליה. המעבורת מיועדת להוביל קרוונים על הסיפון. ואנחנו מפליגים לאנקונה שבאיטליה. לאחר יממה בערך, אנו שוב על הקרקע - באירופה ויוצאים לדרך צפונה לכיוון אוסטריה והונגריה.
הראלי נערך על שפת אגם בלטון אשר בדרום הונגריה. הכל סביב האגם בנוי למען התיירים. בתי מלון, צימרים, קמפינגים,מסעדות וכל שאר האתרים שתיירים נמשכים אליהם. לאחר 3 ימי נסיעה הגענו לאתר הראלי. במקום נמצאו כבר ברוך ורחל פרייס. ברוך היה יו"ר המועדון הישראלי לקמפינג והם הגיעו יום לפנינו.התמקמנו ליד משטחי הבטון כ10 מ"ר לערך, הנפנו את דגל ישראל גבוה מעל הרכב, והתחלנו במסע היכרות עם חברי משלחות אחרות, בעזרתה האדיבה של רוחלה. גם ישראל וציפורה אורן היו שם, אבל הם התמקמו בצימר עקב נכותה של ציפורה.ובכל יום הם הופיעו במתחם הראלי והשתתפו עמנו בפעילויות.
אנו הגענו ביום חמישי, ולאט לאט החלו להגיע עוד משפחות חברים מהארץ והתמקמו בשטח המיועד למשלחת הישראלית.
משפחת ניסנבאום התמקמו מולנו מעבר למשטח הבטון, וכך יצרנו ביחד מעין מרפסת גדולה, שרוב הזמן הייתה מאוישת. בשבת נערך מצעד הפתיחה, ובו צעדו משלחות מכל המדינות שהגיעו למפגש.נערכו נאומים והוכרז רשמית על פתיחת הראלי ע"י נשיא ארגון FICC. היינו משלחת גדולה יחסית, 18 מבוגרים ו 3 ילדים. החלטנו ששלושת הילדות תצעדנה בראש המשלחת הישראלית. הן הובילו בראש עם הדגלים ועל ראשיהן זרים ששזרנו מבעוד מועד. קיבלנו הרבה תשואות במהלך המצעד מצד האורחים והצופים, הרבה מחיאות כפיים וקריאות עידוד והתרגשנו מאוד. שרנו משירי הארץ הקצביים עד לסוף המצעד.
ימי המפגש עברו בנעימים בטיולים בסביבה, בביקורי גומלין בין המשלחות השונות, ובערבים נערכו תכניות אמנותיות של חברי המשלחות השונות. לידנו התמקמו יהודים מאנגליה החברים במועדון קרוונים עצמאי (כרמל קלוב) ונוצרו קשרי ידידות בין חברי המשלחת לבינם.ביום שישי המשלחת הישראלית מארחת את נציגי כל המשלחות לקבלת שבת מסורתית. הכנו כיבוד ושתייה, חלק מהכיבוד הבאנו מהארץ: יין וגיפילטע פיש, תמרים ומרציפן ועוד מיני טעימות. לאחר הנאומים של ראש המשלחת ונשיא ארגון ה FICC הדלקנו נרות ונערך קידוש. האורחים אכלו ושתו ולא השאירו כלום.לבריאות! לאחר מכן המשכנו לפטפט עם האורחים החלפנו כתובות ומתנות למזכרת. למחרת נערך טקס הנעילה, ובמהלכו חלוקת גביעים למשלחות מצטיינות על פי קריטריונים מסוימים. בשנה הקודמת במפגש הבינלאומי בפורטוגל הוענק הגביע למשלחת הישראלית. במהלך היום ניצלה שור ענק על שיפוד ומעל מדורה ואנשים באו ומרחו אותו שוב ושוב בשמן וכמובן הצטלמו. לפתע החלה לנשוב רוח חזקה וקרה, עננים שחורים כיסו את פני השמים, אנשים מבוהלים החלו לארוז בבהלה ולהכניס ציוד לקרוונים, בעיקר יושבי האוהלים מיהרו להתקפל. ותוך זמן קצר החל לרדת גשם וברד כאילו היה זה אמצע החורף. (המפגש נערך אוגוסט). טקס הנעילה נערך באוהל ענק
ולאחר הנאומים שוב קיבלנו את הגביע שנה שנייה ברציפות. שמחנו מאוד והיינו גאים.
את הדרך חזרה נסענו עם משפחת אל נתן, היו לנו כרטיסים לאוניה באותו התאריך. יחד עמנו
נסעו עוד 3 משפחות, כך שנסענו יחד שיירה דרך סלובניה שמחים מאושרים ורוצים עוד.
תם הראלי הראשון שלנו כשלאחריו היו עוד כמה.
|