החלטנו לרדת לאילת עם הקראוון בפעם הראשונה , קבענו שהמועד לכך יהיה בחול המועד פסח 5 ימים לפחות. מפאת אי הוודאות של המקום, הנגישות, התנאים וכו' החלטתי להצטייד במירב האמצעים... יצאנו לדרך ביום שבת בבוקר והחלטתי שניסע דרך מצפה רמון ואח"כ שמאלה לכיוון כביש הערבה, כך היה וה- C4 עשתה את המסלול בקלות יחסית.
הגענו לחוף הנסיכה ואת פנינו קיבלו המוני אוהלים וכ 40 קראווניסטים "פיראטיים" הפזורים לאורך כל הקטע. המקום היה צפוף כמעט עד אפס מקום, החבר שהגיע למקום כמה שעות קודם עם אוהל נגרר ומתקפל, שמר לנו מקום - תוך הפעלה של קצת "מרפקים" אחרת גם זה לא היה קורה, הגענו למקום באיחור של כ 3 שעות מהמתוכנן...
התמקמנו , הוצאנו גנרטור , מיכלי מים שיפצורים אחרונים והופ ארוחת ערב נחמדה.
מולנו התמקמו באוהל רחב שתופעל באופן ירוק זוג ליבראליים בשנות ה50 - מה לומר תענוג להשקיף על הים תרתי משמע: כל פעם שאשתו החליפה חלק עליון נשארנו פעורי פה, (כנראה שזה היה אקסטרא די ואולי אפילו ג'ייגניק די , לא היה אפשר שלא להסיט את עיננו באופן אוטומטי..)
למחרת הצטרפו אליהם 2 חברות עם פיגורה שחבל"ז ומשמאלם התמקמו משפחה של עולים מחבר-העמים עם 2 בנות שלדעתי הפרטית מקומן הוא לא תחת הצילייה שהקימו אלא בעמוד הראשון של הירחון ווג...
מימין התמקמו 2 משפחות עם 2 ידידים מפולין (נוצרים אדוקים אוהבי ישראל יותר מישראלים רבים שאני מכיר)
את יתר הימים העברנו בבטן גב מוחלט שכלל ארוחות עם מירב הטעמים והקלוריות , ערב אחד אפילו בישלנו בפויקה ארוחת מלכים שהספיקה לגדוד (כמובן שכל שכנינו נהנו מהארוחה...) , ערב אחר של פסטה בולונז (כשרה לפסח) , ערב אחר של שניצלים ועוד, מעת לעת גיחות קצרות לים משחקי מים עם הילדים,יצירות אומנות וגיחה לכמה שעות לטיילת של אילת, קצת מזכרות, גלידה קרה שייק פירות והופ חזרנו מרוצים ותשושים לביתנו הקט אל הקראוון.
החלטנו לסיים את החופשה ביום חמישי של חול המועד ואת הדרך חזרה החלטנו לבצע דרך עליות סדום ולא בדרך שבאנו – הבחירה היתה מסתבר לא כ"כ מוצלחת: כל זמן שהעליות היו מתונות הC4 ביצעה אותם בקלילות, הגענו לקטע של העליות והסיטרואן המשיכה לשעוט קדימה בגבורה.
2/3 העליות בוצעו ע"י הסיטרואן כראוי וללא חשש, בחלק הקיצוני של העליות בשליש האחרון והבעייתי הטורים של הרכב ירדו ל2200 סל"ד , מד הואץ הראה 30 קמ"ש כן כן... ואז התחלתי להחוויר קצת ואולי גם החסרתי פעימה - אמרתי לעצמי : "אם יורדים מתחת ל 30 קמ"ש כנראה שצריך להכין בהישג היד את המספר של חברת הליסינג כי..." אבל בסופו של דבר הסיטרואן ביצעה הורדת הילוך נוספת לראשון הטורים עלו לכיוון השפוי והנכון וסחיבת הקראוון בוצעה בגבורה.
וידוי קטן בנקודה זו - ברוב טיפשותי לא כיביתי את המזגן ונזכרתי בזה רק כשסיימנו את הקטע הבעיתי.
בסופו של הטיול חזרנו הביתה לנתניה עייפים מרוצים ועם טעם של עוד.
הילדים כבר מנדנדים ושואלים מתי כולם נפגשים...
